באחד מהקורסים שאני מעביר באקדמיה למנהלים לעתיד, אני מציג בפני הסטודנטים מספר סוגי עלויות ובוחן ביחד אתם את המשמעויות של עלויות אלה לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות. לדעתי הכרת חלק מסוגי העלויות חיונית גם לסוחרים יומיים ולמשקיעים.
עלות שקועה (sunk cost)
עלות שקועה היא עלות שכבר בוצעה ולא ניתן להחזירה. מסיבה זו כאשר אנו נדרשים לקבל החלטות לגבי פעולותינו העתידיות, עלויות אלה לא צריכות להילקח בחשבון.
נניח שאתמול רכשת מניה במחיר של 10 ₪ ליחידה, והיום מחיר המניה ירד ל- 8 ₪ ליחידה. מאתמול להיום הפסדת 2 ₪ ואת זה לא ניתן לשנות. לכן זוהי עלות שקועה.
כעת, כאשר אתה מתלבט האם להמשיך להחזיק במניה או למכור אותה (ובכך להפוך את "הפסד הנייר" ל- "הפסד ממשי") ההפסד של אתמול אינו רלוונטי. מעבר לשיקולי אסטרטגיית המסחר שלך, השיקול הנכון היחיד הוא ציפיותייך לגבי התנועה העתידית של המניה.
נניח שאתה מצפה שבימים הקרובים מחיר המניה יעלה ל- 12 ₪, ולכן אתה בוחר להמשיך ולהחזיק בה. המשמעות של מציאות זו היא שמהיום למועד המימוש תרוויח על המניה 4 ₪, אך היא לא תשנה את העובדה שביום הראשון הפסדת עליה 2 ₪!
לנו, כבני אדם, קשה מבחינה פסיכולוגית להתנתק מהמחיר ששילמנו בעבר. המחיר ששילמנו עשוי להתבטא בכסף, זמן ואנרגיה שהשקענו וכדומה, השקעות העבר האלה הביאו אותנו למצב הנוכחי. כאשר אנו מתלבטים לגבי פעולותינו העתידיות רק הציפיות לגבי העתיד רלוונטיות לקבלת ההחלטה, לא המחירים שכבר שילמנו כדי להגיע עד הלום.
עלות אלטרנטיבית (alternative cost)
עלות אלטרנטיבית היא עלות הביצוע של פעולה אחת במונחי ויתור על פעולה אחרת. הויתור עשוי להתבטא במונחים כספיים, במונחי זמן, הנאה וכדומה.
למשל, אם אני משקיע את כל כספי בהשקעה מסוימת אני מוותר על ביצוע השקעות אחרות שעשויות להופיע בעתיד – גם אם יהיו אטרקטיביות יותר.
נניח שיום לאחר שהחלטתי להתחייב להשקעה בעלת תשואה של 10% לשנה מוצגת בפני השקעה אחרת הנושאת רמת סיכון דומה ותשואה של 20% לשנה ואני נאלץ לוותר עליה, הרי שההשקעה הראשונה, שמלכתחילה נראתה השקעה מצוינת, הפכה להשקעה גרועה. היא אמנם מניבה לי רווח של 10% לשנה, אך בגלל שהתחייבתי אליה אני מפסיד רווח אלטרנטיבי של 20% לשנה!
נניח שמשיקולי יכולת ריכוז סוחר יומי מסוגל לנהל טרייד אחד בלבד בכל רגע נתון. הרי שברגע שחנך טרייד, הוא מוותר – עד שיממש את הטרייד הזה – על כל הטריידים הפוטנציאליים שהשוק יזמן לו.
דוגמה אחרונה, נניח שסוחר יומי "עובד" בין השעות 23:00 – 16:30, הבחירה בשעות עבודה אלה כרוכה בעלות אלטרנטיבית – ויתור על בילוי עם הילדים, הזנחת בן/בת הזוג, ויתור על תחביבים, וכדומה.
כמו בממדים ה- "כלכליים", גם כאשר העלות האלטרנטיבית אינה נקובה בכסף אלא במונחים פחות מוחשיים כמו "הנאה" או "בילוי" עלינו לוודא שהעלות האלטרנטיבית הכרוכה בבחירה שבצענו לא עולה על התועלת שאנו מצפים להפיק ממנה.
אני מזמין כל אחת ואחד מקוראי הפוסט לבחון את התובנות שהוא מפיק משני סוגי העלויות ואת השלכותיהן על שיפור תהליכי קבלת ההחלטות שלו, ולשתף את כולנו.
