על הפסדים והאשמות

אתמול, לראשונה מאז תחילת החודש, הפסדתי כסף. שני הטריידים שלקחתי הפסידו. התגובה הראשונית שלי, כפי שהשתקף גם בפוסט שכתבתי, היתה שההפסד הזה הוא חלק מהסטטיסטיקה.

תגובתי הזכירה לי את אחת מנקודות התורפה הבולטות של המוח האנושי בכל הנוגע להפקת לקחים מכישלונות.

מכיוון שכישלונות והפסדים אינם חוויה נעימה, והבנה שאנחנו אשמים בהם מייצרת כאב פסיכולוגי רב, יש לנו נטייה להאשים גורם חיצוני בכישלון. הגורם החיצוני עשוי להיות אדם אחר ("אנליסט", "יועץ השקעות בבנק", "כתבה בעיתון"), כוחות חזקים שאין לנו את היכולת להתמודד אתם ("עושה השוק", "המוסדיים") או גורמים אקראיים שלא ניתן לצפות מראש ("הסטטיסטיקה"). כאמור, זהו מנגנון תת-הכרתי טבעי שנועד להקל על כאבנו הפסיכולוגי.

כסוחרים השואפים להשתפר כל הזמן, אין לנו את הפריבילגיה ליהנות מהמנגנון הזה! עלינו להתמודד עם הכאב הפסיכולוגי, לנתח בצורה יסודית ומקיפה כל הפסד (כמו גם כל טרייד מצליח) ולזהות טעויות שאולי עשינו כדי שנוכל להימנע מהן בעתיד. עלינו להתמודד עם הכאב של הכישלונות היום-יומיים הקטנים כדי שנוכל ליהנות מההנאה הרבה שבאה עם ההצלחה!

לעתים גורמים רבים מעורבים בטרייד כושל. למשל, (1) המלצה של חבר שזכתה ב- (2) סיקור חיובי של אנליסט בחדר המסחר, שיחדיו (3) שכנעו אותי להיכנס לטרייד, ואז (4) הודעה מפתיעה של פוליטיקאי מליגה ג' גרמה לשוק לנוע נגדי. גם במצב כזה עלינו להתמודד עם התכונה הטבעית להאשים גורמים חיצוניים ולהתמקד בחלק שלנו בכישלון. זהו המרכיב היחיד בתהליך קבלת ההחלטות עליו יש לנו שליטה ושאותו ביכולתנו לשפר!

נחזור לטריידים המפסידים שלי מאתמול... כאשר ניגשתי לניתוח הטריידים הייתי בטוח שהאשמה היא ב- "סטטיסטיקה". במהלך הניתוח התחלתי לזהות נורות הזהרה שהייתי צריך להתייחס אליהן, ועדיין האשמתי את "הסטטיסטיקה". גם אני, כלל בלי להיות מודע לכך, הטלתי את האשמה על גורם חיצוני... רק בשעות הערב החלה לחלחל לתודעתי ההבנה שבעצם הכישלון ה"סטטיסטי" הוא 100% כישלון אישי שלי. אם הייתי שומר על חוקי האסטרטגיה בצורה מדויקת שני הטריידים האלה לא היו קורים במציאות וההפסד היה נחסך ממני!

תאמינו לי שזה כאב. זה עדיין כואב. אבל זו הדרך היחידה להמשיך ולהשתפר!